קיטנת הקיץ החלה עם פעילויות מהנות ומגוונות. Post Views: 115
טיול לפארק אפק בראש העין טיול של"ח בגן המומונים בראש העין מלווה במדריך במשחקי חברה ובטעימות. טיול של"ח – עם תלמידי תיכון בגין Post Views:
אירועי חודש אדר בבית הספר היו גדושים בעשיה ובפעילות משמחת ומקרבת לבבות, צוות ההנהלה ,רכזת חברתית, בנות שירות, מורות וסייעות עשו הכל כדי להרים את
בבית הספר התקיימו יומיים של יום שיא בזהירות בדרכים. התלמידים השתתפו בשלוש תחנות שבהן היו שלוש פעילויות שונות: תחנה 1- באולם ספורט מסלול בנושא מעבר
בבית הספר פתחנו את שבוע הספר בפעילות מהנה באולם בית הספר, המורות תמר פליישמן ולאה ילובסקי המדריכות הפדגוגיות של בית הספר הציגו בפני התלמידים את
גיתית ברסטל – מנהלת בית הספר
אמא לחמישה ילדים, מתגוררת בישוב אלקנה.
בעלת תואר ראשון בריפוי בעיסוק מאוניברסיטת ת"א, ותואר שני בחינוך מיוחד בהתמחות במוגבלות שכלית התפתחותית ותזה מחקרית מאוניברסיטת בר אילן.
בוגרת תכנית להכשרת מנהלי מוסדות חינוך של מכון אבני ראשה.
בעלת ותק וניסיון טיפולי וחינוכי של 22 שנים בטיפול בילדים ומתבגרים בעליי מוגבלויות וקשיים תפקודים שונים, במסגרת עבודה במשרד החינוך, משרד הבריאות ובקליניקה פרטית. בעלת ניסיון רב בהדרכת הורים, צוותים חינוכיים וסטודנטים.
לאורך השנים נחשפתי לכך שתפקודו של התלמיד אינו רק פונקציה התלויה ביכולות ובמגבלות אלא תוצר של אינטראקציה של מפגש הדדי בינו ובין הסביבות וההקשרים בהם הוא פועל.
אני מאמינה בכך שהסביבה היא המנוף השיקומי לקידום תפקודו, השתתפותו ואיכות חייו של התלמיד. לשם כך על הצוות החינוכי והטיפולי ללמוד לפעול ביחד, בשיתוף פעולה ובראיה רב מקצועית ולאפשר לתלמיד להשתתף בפעילויות השונות ובעיסוקים הרלבנטיים המאפשרים לו ללמוד, לחוש, לתרגל לחוות ובעיקר בכדי לתת לו איכות חיים מרבית.
סביבה לימודית על מערכת דינמיקלאס בה יש מרחבי למידה חדשניהמשלב תנועה, משחק וטכנולוגיה. הלמידה נעשית תוך כדי משחק הנאה ברמות שונות ובהתאמה לאוכלוסיית ביה"ס.
חדר חושך מיועד לתלמידים לקויי ראייה. הפעילות נעשית בחדר חשוך, קירות החדר צבועים בכחול כהה, עליהם מוצמדים אביזרים שונים בצבעים זרחניים המהווים ניגוד לקירות ובולטים לעין, כמו כן העבודה היא בשילוב מחשב בעל מסך מגע ומתג המאפשר לתלמידים משחק מהנה תוך התמקדות ומעקב אחר גירויים שונים לחיזוק הבנת הקשר גירוי- תגובה.
העבודה בחדר מותאמת ליכולות התלמיד, והפעילות כוללת: התמקדות בגירוי, נעיצת מבט, מעקב אחר אובייקט וסריקתו.
בחדר החושך העבודה היא פרטנית ומתמקדת בגריית שרידי ראיה ובשימוש מקסימלי בתפקודי הראיה הקיימים.
מטרות:
– שימור ושיפור תפקודי ראייה קיימים
– וויסות מספר מאפיינים של הגירוי הוויזואלי (כגון: עוצמה, מיקוד וצבע תנועה).
"ברוך אתה…שלא חיסַר בעולמו כלום וברא בו אילנות טובות ובריות טובות ליהנות בהם בני-אדם"
גינון טיפולי הוא שיטת טיפול העושה שימוש בצמחים ובפעילויות הקשורות לגינון לשם שיפור ברווחתו הפיזית והנפשית של התלמיד. הגינון טיפולי מאפשר לתלמידים להיחשף לתחום רחב של תחושות, ריחות, פעילויות מוטוריות, ותחושת סיפוק של עשייה.
מטרות הגנון הטיפולי:
בתחום הרגשי חברתי – הפעילות הקבוצתית בגינה מספקת אינטראקציה חברתית, עוזרת לשיפור ביטחון והערכה עצמית; מסייעת להקלה ממתח נפשי ומהתרגשות; יוצרת הזדמנות להבעה-עצמית וליצירתיות;; ומלמדת סבלנות ודחית סיפוקים.
בתחום הסנסור מוטורי- מודעות של החושים (סנסורית);
עבודה באמצעות כף שתילה , משפך, ושליטה בידיים לצורך מלוי העציץ , זריעה , שתילה והשקיה הנאה ממגע עם האדמה , מהרחה של צמחי תבלין
בתחום הקוגניטיבי -רכישת מיומנויות חדשות שיפור מיומנויות תקשורת, דירבון סקרנות, שאילת שאלות, ביצוע הפעילויות הגנניות בסדר הנכון.
המוזיקה היא אחת מצורות המבע האנושיות הטבעיות, העשירות והמורכבות ביותר, ומהווה חלק בלתי נפרד מחיינו. באמצעותה ניתן ביטוי עמוק לחוויות העולם, הן כפרט הן כחברה.
הפעילות המוזיקלית מהווה ערוץ התפתחות חיוני, המשלים את ערוצי ההתפתחות
האחרים של האדם בשנות התעצבותו. ערוץ התפתחות אינטגרטיבי זה מקנה כלים
ומיומנויות ייחודיים, שאינם מטופלים ומטופחים בדרך כלל על ידי ערוצי ההתפתחות
האחרים. לתלמידי ביה"ס תפקיד חשוב בעיצוב אקלימו התרבותי של ביה"ס, ושותפות בטקסים, חגים הצגות ואירועים מוזיקליים, כמו גם תחרות מקהלות בהם ביה"ס שותף.
במסגרת שיעורי המוסיקה, ניתנת לתלמידנו האפשרות לבטא את עצמם ולהביא לידי ביטוי ערוצים נוספים של חוויה ותקשורת בין אישית.
מטרות:
פיתוח הקשבה אקטיבית והפעולה הגופנית המתואמת (קשר בין שיר לתנועה ומקצב, פיתוח וקדנציה).
פיתוח חוש הקצב והאסתטיקה המוסיקלית.
הגברת תחושת המסוגלות האישית של התלמידים.
פיתוח כישורים חברתיים, תוך תרגול מיומנויות של שיתוף פעולה והקשבה.
פיתוח קשר בין אישי מורה- תלמיד.
פיתוח כושר ההאזנה והדמיון.
התנסות בנגינה בכלים שונים.
פיתוח והכנה לשפה והיגוי ברור.
החוויה המוזיקלית מתרחשת בשלושה ערוצי פעילות עיקריים: האזנה, ביצוע ויצירה. במסגרת השיעורים, ניתנת התייחסות לשלושת רבדים אלו.
" משחק הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם (מריה מונטסורי)
המשחק הוא צורך אנושי. כל אחד אוהב לשחק, וילדים עושים זאת באופן טבעי. כאשר הילדים משחקים הם לומדים כל מיני דברים על העולם, הסביבה והחברה בה הם חיים. אין תחליף לאינטראקציה הנוצרת בין קבוצת ילדים בזמן המשחק, ואם יוצקים לתבנית המשחק תכנים לימודיים, הילדים מעשירים את עולמם ומתפתחים מבלי לשים לב. חווית הלמידה הופכת למהנה ולמשמעותית ותהליך הלמידה משמר ואף מעורר את סקרנות הילדים.
למידה, בבית ספר, דרך משחק היא יעילה יותר משום שהיא מזמנת למידה טבעית(בלמידה דרך משחק המטרות הלימודיות מושגות בדרך עקיפה).
מטרות חדר המשחק: קוגניציה – פיתוח כשרים שכליים ומיומנויות חשיבה. כגון: חשיבה, זיכרון, קשב ותפיסה כמותית.
שפה – המשחק הקבוצתי יעורר ויפתח את שפתו של התלמיד ואת כושר הביטוי שלו.
למידה – רכישה של ידע ומושגים מתחומים רבים: אוצר מילים, מושגים חשבוניים (לדוגמה: כמות, גודל, מרחב ועוד). מבחינה אוריינית לימוד "קריאת הוראות " המותאם לאוכלוסייה שלנו לפיתוח הבנת הנקרא.
כישורים חברתיים- המשחק החברתי כפוף למערכת חוקים שהמשתתפים מקבלים עליהם ולכן יש לו ערך חינוכי רב ותרומה משמעותית לתהליך החברות.
מוטוריקה – שיפור הכושר הגופני, פיתוח הקואורדינציה, המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה.
משחק צריך להיות מהנה, מזמין וידידותי, אחרת הוא מפסיק להיות משחק. לכן, על אף שמטרת המשחק הלימודי היא להשיג יעדים חינוכיים, יש להקפיד לאורך כל שלבי התכנון שהפן הלימודי לא יפגום ברוח המשחק.
בחדר פיזיותרפיה מתקיימת פעילות המשלבת היבטים שונים של שיקום ושימור תנועתי בקרב התלמידים.
בחדר ציוד מתקדם וחדשני, המאפשר לתת מענה טיפולי לתלמידים ברמות תפקוד מוטורי שונות. כגון: מערכת טרפימסטר, הליכון חשמלי, מיטת בוביט, A.P.T, מערכת therapy master אביזרים למשחקי כדור ושיווי משקל.
מטרות הטיפול:
1. שיקום יכולות שאבדו או טרם נרכשו כגון: ישיבה, עמידה והליכה
2. למידה של מיומנויות מוטוריות גבוהות בהתאם לתפקוד ולהבנה של התלמיד כגון: משחקי כדור, רכיבה על אופניים, טיפוס בסולם וקפיצה.
3. שימור ומניעת התדרדרות ביכולות התפקודיות.
4. ייעוץ ושיפור איכות החיים של הילד ע"י התאמה נכונה של אביזרים אורתופדיים שונים לבית הספר ולבית.
חלק אינטגרלי מהעבודה כולל הדרכת הורים וצוות במטרה להשיג שוטפות מירבית של התלמיד בסביבתו הלימודית והחברתית, וליצור רצף טיפולי.
"קיפצונא" הינו מרחב משחק חוויתי טיפולי חושי -מוטורי וצבעוני. בחדר זה הבילוי משותף, נעים ורגוע והדגש הוא על יצירת חוויה חיובית.
החדר מאפשר תנועה חופשית ומוגנת לכלל תלמידי ביה"ס. לתלמידים הניידים המרחב מגרה חקירה ופעילות מוטורית כגון: זחילה, טיפוס, קפיצה , שיווי משקל ועבודה על המערכת הויסטיבולרית.
לתלמידים המרותקים לכיסא גלגלים שאינם מתניידים באופן עצמאי המרחב מאפשר תחושה עמוקה והנאה ככל הילדים.
בין המתקנים ניתן למצוא: נדנדות ,בריכת כדורים, קורת שווי משקל רחבה, קיר טיפוס ועוד.
מטרות החדר :
– לזמן לתלמידים זמן איכות מהנה .
– לאפשר התנסויות חושיות-מוטוריות .
– לאפשר רגיעה .
– לעודד אקטיביות ולמידה (לקיחת תור, משחק עפ"י כללים ואינטראקציה חברתית).
– לאפשר בחירה של מתקן מועדף.
"… חייב אדם להתחדש תמיד…" (ר' נחמן מברסלב)
חדר הייעוץ הינו חדר המהווה מיכל לתהליכים תוך אישיים ובין אישיים עבור צוות והורים, הן ברמה אישית הן ברמה קבוצתית. בחדר מתקיימות ישיבות צוות בין מקצועיות לקידום התלמידים והיוועצות משותפת. מגמת הייעוץ החינוכי אמון על תהליכים התפתחותיים של הפרט והארגון, מעמיד את יכולתו המקצועית לרשות הנהלת ביה"ס והצוות החינוכי, לשם חתירה מתמדת משותפת להשגת מטרות חינוכית. תפקידנו לסייע לתלמיד כפרט ולביה"ס כמערכת חברתית ארגונית, במטרה להביא לתפקוד מיטבי ולמיצוי הכוחות הטמונים בהם, באווירה תומכת ומקבלת, בהסתמך על זכויות הילד.
מטרות:
– קידום ופיתוח סביבה חברתית לימודית מיטבית המקדמת צמיחה רגשית, תוך אישית ובין אישית בקרב תלמידים, מורים והורים.
– פיתוח עבודת צוות בין מקצועית
– חיזוק מסוגלות אישית ומקצועית בקרב באי ביה"ס.
– פיתוח יכולת התמודדות עם מצבי חיים מגוונים מעולמו של התלמיד (מעברים, מצבי לחץ וכו'…).
– פיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים לביה"ס.
"חופש הביטוי וההבעה" הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, בכל הדרכים המשמשות לכך. (אמנת זכויות הילד)
בחדר זה התלמיד עובר אבחון וטיפול פרטני, בתנאים אופטימליים עם מעט גירויים חיצוניים. בתחומים הבאים:
תקשורת- תהליך הדדי בו מתרחשת העברת מסר מאדם אחד לאדם שני בסביבה מסוימת. תקשורת יעילה ותקינה מאפשרת ליחיד להביע את כוונותיו צרכיו ורצונותיו.
שפה- אוצר המילים של התלמיד, המערכת המורפולוגית והמבנים התחביריים.
דיבור- ההיבט המוטורי–קולי של השפה הדבורה. מטרת הדיבור היא להביע שפה באמצעות צלילים והגאים האופייניים לשפה.
מטרות:
אבחון: הערכת הצרכים והיכולות של התלמיד, התאמה של אמצעי תקשורת ושיטות/ דרכי פעולה לקידום התלמיד.
טיפול:
עבודה עם התלמיד לשם שיפור הבעת השפה, הבנת השפה ושיפור ההיגוי.
לימוד שימוש תקשורת תומכת חליפית (תת"ח): ג'סטות (מחוות), שפת הסימנים, לוחות תקשורת, שיטת PECS, מכשירי פלט קולי, מתגים, מחשב עם מסך מגע ואייפד עם אפליקציות מתאימות.
שיתוף פעולה עם אנשי הצוות והמשפחה: עבודה בשיתוף הצוות הרב מקצועי וההורים על מנת לשפר את תפקודו התקשורתי חברתי והשפתי של התלמיד. כדי לקבל מודל נכון לעבודה שיכולה להמשך בסביבות שונות בהן נמצא התלמיד.
תכנית תה"ל תכנית הכנה לחיי בוגר,
הקבוצה מופעלת ע"י מורה ומרפאה בעיסוק.
מטרות:
פיתוח יכולת התארגנות וביצוע משימה עפ"י הוראה.
ביצוע משימות בהתייחס לקבוצה.
זכירת רצף פעילויות בעזרת תמונות וסמלים.
פיתוח מיומנויות של מוטוריקה עדינה.
בניית דימוי עצמי חיובי.
פיתוח הרגלי התנהגות מקובלת בחברה (לחכות בתור, לא לחטוף,
לכבד את הזולת).
תרומה לחברה.
שלבי התבגרות נורמטיביים.
הפרויקטים :
אריזת שקיות ממתקים לימי הולדת.
אריזת משלוחי מנות.
אריזת ערכות לשמחת תורה ולחנוכה.
עבודות יצירה שונות.
מהלך פעילות האריזה בקבוצה:
כל תלמיד מקבל תג עובד, ולכל אחד תפקיד קבוע, אותו הוא מבצע בכל פעם והעבודה מתבצעת בשיטת "סרט נע".
*הרווחים- קודש לקניית מוצרים לרווחת התלמידים בביה"ס.
יעל היועצת: קורות חיים:
שמי: יעל ירוחם- תפקיד יועצת חינוכית.
השכלה: תואר ראשון בכימיה תרופתית – אוניברסיטת בר אילן
תואר שני ביעוץ חינוכי והתמחות בליקויי למידה.
לימוד הנחיית הורים – במכללת אורות
לימוד קאוצ'ינק (אימון) לילדים ומבוגרים.
אני מורה ואשת חינוך מעל 25 שנה. ובמקביל בשנים האחרונות עסקתי גם כמנחת הורים וקאוצ'רית.
במסגרת עבודתי ליוויתי הורים ואנשי צוות רבים שהתמודידו עם אתגרים מול ילדיהם או תלמידיהם. שחלקם אף בעלי צרכים מיוחדים.
אני מאמין שלי:
כל ילד זכאי לסביבה תומכת ומעודדת כדי לצמוח ולהתקדם בהתאם ליכולותיו.
לכן כיועצת ביהס חשוב לקדם תהליכים רגשיים של הפרט בצוות, בהורים ובקהילת ביה"ס מתוך חשיבה הוליסטית שכשהם ברווחה נפשית הם יוכלו להעניק לתלמידים שלנו את המכסימום שקיים בהם כדי לקדמם ולפתחם.
[12:26, 13.4.2021] יעל היועצת: דברי היעוצת באתר ביהס:
"צא מעצמך ונסה להגיע לאנשים אחרים בעזרת אהבה, כנות, כבוד, איכפתיות והבנת צרכיהם" (סוזאן פוליץ שיץ).
יועצת ביהס מייצגת את תחום בריאות הנפש במערכת ואמונה על תהליכים התפתחותיים של הפרט ושל האירגון.
יועצת ביהס מקדמת תהליכים רגשיים, חברתיים ופדגוגיים בצוות, בהורים ובקהילה התומכת של ביהס מתוך חשיבה הוליסטית כי אדם שחש רווחה נפשית ונמצא במיטבו יעניק את המכסימום שהוא יכול לתלמידו או ילדו כדי לקדמו ולפתחו בהתאם ליכולות התלמיד/הילד.
מתפקידי היועצת:
לפתח תהליך יעוצי בו יגיע הפרט להכרת עצמו והכרת יכולותיו, נטיותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט עצמי המקדמת צמיחה רגשית ומעניקה תחושת ביטחון, שייכות ומסוגלות.
לפתח כישורי חוסן של פרט ומערכת להתמודד עם תהליכים התפתחותיים ומשברים בלתי צפויים וכן עם מצבי לחץ ומשבר המהווים חלק ממהלך החיים
ללמד כלים וכישורים חיוניים הן לצוות והן להורים שיעניקו כלים ויכולת התמודידות פעילה עם מצבי חיים מגוונים מעולמו של התלמיד.
"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"
השימוש במולטימדיה בבית הספר משלב אמצעי תיווך מיוחדים ותוכניות לומדה המותאמים למגוון צרכי התלמידים המהווים אפשרות מרבית של נגישות למחשב והפעלתו.
"יישומי המחשב בביה"ס מסייעים בקידום הכושר האינטלקטואלי של הלומד, בשיפור האופנים להקניית ידע ליחיד בכיתה ההטרוגנית, בחידוש פני ההוראה ובחידוש פני ביה"ס והפיכתו למוסד פעלתני ואוטונומי" (המחשב בהוראה ובלמידה-אודי יוליס)
בחינוך המיוחד המחשב מהווה כלי עזר בפיתוח תחומים הבאים:
קוגניטיבי, לימודי, תקשורתי, מוטורי, תחושתי, התנהגותי- רגשי וחברתי.
הפעילות במחשב מפתחת את השימוש בחושים : חזותי, שמיעתי ומוטורי.
המחשב הוא כלי ייחודי שיכול לקדם ולפצות על קשיים של הילדים המיוחדים.
מטרות:
עידוד ההנעה ללמידה בצורה חווייתית.
פיתוח אבחנה חזותית, שמיעתית ומרחבית.
פיתוח זיכרון חזותי, שמיעתי ומרחבי.
העשרת אוצר מילים וסמלים.
פיתוח תפיסה מתמטית.
הקניית הרגלי עבודה במחשב ובאייפד.
קידום מטרות לימודיות באמצעות המחשב והאייפד.
הקניית מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות יסוד הקשורות בהכרת המחשב.
העבודה במחשב תורמת להעלאת הדימוי העצמי ומגבירה את ביטחונם ביכולתם האישית של התלמידים ומהווה מקור ללמידה והנאה.
"המזון הוא אמצעי בו אנו מעוררים מגוון חושים ומפעילים את גופנו."
"במטבח החוקר" התלמידים נחשפים למגוון מצרכים וחומרים שבאמצעותם הם חשים מרקמים, ריחות , טעמים, קולות ומראות שונים.
התלמידים חווים ומתנסים במגוון פעילויות הקשורות בתפקוד היום יומי במטבח הכוללות: הקפדה על כללי סדר ארגון וניקיון, זהירותו בטיחות והכנת רשימת מצרכים.
במטבח החוקר התלמידים רוכשים מיומנויות בסיסיות כגון: חיתוך, לישה, רידוד, ערבוב, הוספה וכד'.
באמצעות קבוצת ילדים מבשלים אנו מעודדים ומעלים את הדימוי העצמי של כל תלמיד כל אחד על פי יכולתו, הבנתו ורצונותיו.
מטרות:
פיתוח מיומנויות המוטוריקה העדינה.
גרייה רב חושית : ריח, טעם, ראיה, מישוש ושמיעה.
זיהוי סמלים הקשורים לנושא הנלמד
חשיפת התלמידים בהפעלת מוצרי חשמל הקשורים למטבח באמצעות מתג חשמלי
הכרת המטבח, כלי המטבח ושימושם
תחושת חוויה והנאה במהלך השיעור
"מציאות מדומה" מהווה סימולציה של סביבה, באמצעות המחשב. סימולציה זו מספקת למשתמש אשליה שהוא נמצא בסביבה מציאותית אותה מדמה המחשב, ומושגת על ידי שימוש במידע חושי: ראייתי , שמיעתי ופרופריוספטיבי .
במהלך הטיפול נוצרת הדמיה של מציאות משתנה המזמנת את המשתתפים לבצע פעילות מוטורית באמצעות משחק. הפעילות מתבצעת בישיבה, הליכה או שכיבה . במהלך הפעילות, המשתתפים חווים חוויה אינטראקטיבית קסומה הכוללת קולות, צבעים ותנועה ומקבלים משוב של גירוי תגובה ברמות שונות .
הטיפול בחדר ניתן באופן פרטני או קבוצתי .
מטרות הטיפול:
התלמידים יניעו את גופם (שימוש בגפים ,הושטת ידיים /רגלים וכו'…).
פיתוח ועידוד אינטראקציה חברתית.
הסנוזלן הוא חדר לגרייה רב חושית, המאפשר לקיים פעילות המשלבת רגיעה ואקטיביות. זהו חדר ייחודי, המעוצב במטרה לגרות את כל חושי התלמיד, לעורר אותו לחקור את סביבתו ולהפעילו בתנועה, בחושי הריח, המישוש, השמיעה והראייה.
חדר זה מאפשר שליטה באיכות ,סוג, עוצמת ומשך הגרייה התחושתית, והללו משתנים לאור צורכי המטופל ורצונותיו.
הסנוזלן כמעבדה חושית
א.מגוון גירויים חושיים
ב.פענוח והבנת צרכי המטופל
ג.שליטה בגירויים
ד.מתן הגרייה הנדרשת
ה.רמת עוררות אופטימלית: 1. שיפור ביכולת קשב וריכוז
2. שיפור בהתנהגות
ו.תפקוד משופר
מטרות הטיפול :
הרגעה
איזון בין רגיעה ופעילות
שיפור תפקידים סנסומוטוריים: העלאת/ הפחתת טונוס, שיווי משקל, שיפור תפקוד ידני וכו'…
תרגול מעברים ועידוד תנועה.
הפחתת התנהגויות בלתי מסתגלות .
שיפור וכיוונון הוויסות החושי.
המטבח מיועד לספק לתלמידנו הזנה איכותית לצורך גדילתם והתפתחותם המיטבית, ובנוי משלושה חללי עבודה, המחולקים על פי רצף הפעולות במטבח:
1. מתחם המזווה- לשמירה ואחסון המזון.
2. מתחם בישול ואפייה.
3. מתחם חלוקת המזון.
מטרות:
קידום בריאות מיטבית (הקפדה על תזונה נכונה ומאוזנת, הכוללת את כל אבות המזון).
פיתוח דפוסי אכילה נכונים בהתאמה לרמת תפקוד התלמידים (הקפדה על מרקמים מותאמים, גיוון ומינון).
את המטבח המבשל מלווה דיאטנית בתחומים הבאים:
מעקב שקילה, בניית תפריט הזנה ומציאת פתרונות תזונתיים מותאמים עבור התלמידים.
המרפא בעיסוק הוא מקצועי טיפולי- שיקומי- חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו לחיות חיים עצמאיים ולהשתתף במארג החיים.
הטיפול משלב הפעלה מוטורית, גרייה סנסורית, וטיפול קוגניטיבי.
החדר כולל ציוד, המסייע בתרגול מוטורי ועבודה יעילה על השרירים לשמירה על מנח כפות הידיים, חיזוק, אחיזה פונקציונאלית בכף היד.
בשל רמות התפקוד המגוונות בבית הספר, מותאמת עבור תלמידנו סביבת הפעילות המיטבית עבורם לצורך התקדמותם.
מטרות הטיפול
-פיתוח מרכיבים העומדים בבסיס הלמידה: אסטרטגיות למידה, התארגנות לקראת מטלה, טיפול בקשיי כתיבה.
-פיתוח עצמאות בפעילויות היומיום: הקניית כלים לביצוע עצמאי בפעילויות בסיסיות כגון: היגיינה אישית, שימוש בשירותים, הלבשה, איכלה ניידות, שימוש בכסף, עריכת קניות.
פיתוח כישורי משחק כמקור להנאה ולאינטראקציה חברתית ולהתפתחות סנסו- מוטורית, רגשית וקוגניטיבית.
שיפור בתפקוד הידי.
פיתוח זהות של אדם עובד- הכנה לחיי בוגר (פרויקט ת.ה.ל).
הטיפול משלב הפעלה מוטורית, גרייה סנסורית, וטיפול קוגניטיבי על ידי שימוש במגוון עזרים וסביבות טיפוליות מגוונות. בנוסף, המרפאה בעיסוק מעורבת בפעילויות השונות של המסגרת החינוכית, בקשר רציף עם הורים, בפעילויות לקידום מצב בריאות התלמיד, בעבודה עם הקהילה, וכן מסייעת בהנגשה של סביבה וייעוץ ארגונומי: התאמת הסביבה החינוכית לתפקודי התלמיד, התאמת אביזרים לקידום עצמאות בתפקוד היום יומי.
אבינועם רחל – מחנכת
אוחנה טליה – מרפאה בעיסוק
אשוואל דבי – מחנכת
בישיץ ענת – מחנכת
ברסטל גיתית – מנהלת בית הספר
גולדיס רותי – חינוך גופני
חן רחמים – חינוך גופני
גלזן יעל – מורה לאומנות ומשלימה
אידית יהב – מורה לאומנות ורכזת חברתית
וקנין לימור – מחנכת
חבורה יונה – מחנכת
טל מירב – מורה משלימה
יחיא דגנית – פיזיוטרפיסטית
ילובסקי לאה – מחנכת
כהן אודליה – מחנכת
כהן קרן – מחנכת
כרמל אייזנמן לאה – מורה לליקויי שמיעה
לוגר יעל – פיזיוטרפיסטית
יעל ירוחם – יועצת
מויאל אמונה – פיזיוטרפיסטית
מור יוסף דגנית – קלינאית תקשורת
מלצר שגית – פיזיוטרפיסטית
סינגר נגה – פיזיוטרפיסטית וסגנית
פליישמן תמר – מחנכת
פרידלנדר נאוה – מורה משלימה
רבני ניקול – מחנכת
שגיב ליהי – מורה לאומנות
שוטינה אלה – קלינאית תקשורת
שרעבי אושרית – רכזת תיקשוב
שרעבי סיגלית – מורה משלימה
תם חופית – מחנכת
יפית סופר – מורה לליקויי ראיה
שני אלקושי – מרפאה בעיסוק
יעל בקר – מרפאה בעיסוק
רויטל מלכה – מורה משלימה
ללמוד וללמד- "חנוך לנער על פי דרכו"
(משלי כ"ב, ו').
טיפוח זהות ציונית דתית- "בכל דרכיך דעהו"
(משלי ג', ו')
לכל אדם ישנה- "יגעת ומצאת תאמין"
(תלמוד בבלי, מגילה)
קידום אקלים חינוכי מיטבי- "אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ"
(עבודה זרה, י"ט)
חמ"ד וקהילה- "עולם חסד יבנה"
(תהילים כ"ה).
האמנות היא שפה בה ניתנת לכל תלמיד ותלמיד יכולת ביטוי. ויוצרת אינטראקציה בין המורה לתלמיד.
הדגש בעבודה הוא על התנסויות ופעילויות מעוררות חושים ותחושות שיהיו חוויה מעמיקה ומעשירה לתלמידנו.
המפגש עם האומנות הוא חוויתי ועוצמת החוויה מביאה את התלמיד לידי ריכוז ומיקוד.
הדגש בעבודה הוא על התנסויות ופעילויות מעוררות חושים ותחושות שיהיו חוויה מעמיקה ומעשירה לתלמידנו.
בביה"ס קיים דיאלוג בין תחומי ההוראה לבין שיעורי האמנות שבמרכזו נמצא התלמיד.
העיסוק באמנות מעצם טבעו הוא בעל אופי של למידה ותרפיה, בהתאם לצרכים העולים במהלך המפגש, בין אם במפגש פרטני ובין אם במפגש קבוצתי או כיתתי.
שימוש באמצעים/ כלים אמנותיים כגון: צבעי גואש, צבעי אצבעות וכו'
מטרות:
– התלמידים ייצרו מתוך גירוי תחושתי ויזואלי שמעתי.
– חשיפה לחוויה הרב חושית מיטיבה, המביאה לתחושת הצלחה.
– שיעורי אמנות באוריינטציה אינטרדיסציפלינרית למימוש יכולותיהם של התלמידים.
– שיעורי אמנות משולבים ומסונכרנים עם הנלמד בכיתה
– התלמיד יהיה שותף בשילוב עבודותיו בעיצוב הבית ספרי.
